השנה, התאריך ה-1 בספטמבר הוא מרגש יותר עבורי מאשר כל שנה עד עכשיו. השנה אריאל שלי, הבכור שלי, עולה לכיתה א'. אני כל כך מתרגשת בשבילו ובעיקר לא מאמינה שעברו שש שנים מאז הרגע שהפכתי לאמא! אני מרגישה שרק לפני שנייה אני בעצמי סיימתי גן חובה, אירגנתי לי ילקוט, קלמר ג'ינס ומחברות עם כריכה חומה, תיק אוכל נחמד עם מפית בד ועליתי לכיתה א'. אני גם זוכרת שאהבתי את בית הספר, את השיעורים והלמידה. ובואו נודה על האמת, הייתי חננה שאוהבת להכין שיעורי בית 🙂 אני זוכרת שלאחי הגדול ולי היה בחדר המשותף שלנו שולחן פשוט עם שידת מגירות שעליו היינו לומדים ויוצרים, וכשאני משווה את השולחן הצנוע שהיה לנו לאפשרויות שיש היום, זה מרגיש כמו שמים וארץ. אז איך אפשר ליצור פינת עבודה פונקציונלית ונעימה לילדים שלנו בלי להסתבך יותר מדי? הנה שלושה כללים פשוטים ליישום:
פרקטי ונוח
אם עמדת העבודה לא תהיה נוחה לילד, הוא כנראה לא ירצה לשבת בה וחבל. הדבר הראשון שכדאי להבין הוא: למי מיועדת פינת העבודה? מה גיל הילד/ה והמימדים שלו/ה? גובה שולחן העבודה צריך להיות מותאם לגובה ולנוחיות של הילד/ה, לא עמוק מדי אבל גם לא צר מדי. שימו לב שהמרפקים צריכים להישען על משטח העבודה ולא לבלוט ממנו ושכפות הרגליים יגיעו עד לריצפה. היום אפשר למצוא שולחנות שמתכווננים ו"גדלים" יחד עם הילד ואלה יכולים להיות אחלה פתרון כדי לא להחליף ריהוט כל שנתיים. בנוסף, כדאי לבחור כסא יציב ונוח שיותאם כמובן לגובה השולחן.
האיחסון (ראו סעיף הבא 🙂 ) צריך להיות גם הוא נגיש וזמין עבור הילדים כדי לאפשר להם עצמאות מלאה. לכן, שימו לב שמקומות האיחסון לא יהיו גבוהים מדי או נמוכים מדי. אם הילד/ה יכול/ה להושיט יד ולקחת, זה מצויין 🙂
תאורה היא נושא חשוב מאוד כשמדובר בקריאה או יצירה, לכן כדאי שיהיה אור מספיק חזק בחדר (אבל לא לסנוור!). בחרו אור נעים וחם אך עוצמתי ואם המנורה המרכזית לא מספיקה, תמיד אפשר להוסיף מנורת שולחן.
איחסון
אחד הדברים החשובים בפינת הלמידה או היצירה הוא איחסון, מכל מיני סוגים ולכל מיני צרכים- מחברות, ספרים, כלי כתיבה, כלי יצירה, דפים וכו'. לכל אחד מאלה כדאי להקצות את סוג האיחסון שמתאים לו- יחידת מגירות או יחידת איחסון תלויה על הקיר עבור מחברות, ספרים וקלסרים.
כלים קטנים יותר כמו קופסאות, קייסים וחוצצים שונים עבור כלי כתיבה וחפצים קטנים. לוחות שעם, לוחות השראה, לוח מגנטי וכו' עבור תצוגה גלויה' למשל, למערכת שעות, הודעות, תזכורות, יצירות ותמונות. כדאי להקפיד שכל אלה יהיו נגישים עבור הילדים אך גם שלא יעמיסו יותר מדי על שולחן העבודה או על העין.
אופי ועיצוב
פינת העבודה היא חלק מחדר שלם, לכן היא חייבת להמשיך את הקו העיצובי שלו ואת סקלת הצבעים של החדר. אפשר להוסיף אקססוריז בצבעוניות שתואמת לחדר או בעלי מוטיב חוזר בו. כדאי לא להעמיס יותר מדי על פינת הלימוד כדי לא ליצור גירויים מיותרים בעיניים. העדיפו פינה "שקטה" בו הילדים יוכלו להתרכז בקלות.
רוצים שהילדים ירצו לשבת שם יותר? ערבו אותם בתהליך העיצוב והכניסו את האופי שלהם. שלבו פריטים, דמויות, תחביבים ותחומי עניין אהובים עליהם. הפכו את הפינה ממש לשלהם, שיהיה להם כיף ומזמין.
אני מאחלת לכל הילדים שנת לימודים נעימה, פוריה, מלמדת ו… נורמלית! נטולת קפסולות, זומים ומסכות.
בהצלחה לכולם!
